וילך משה. כתב הרמב"ן לאחר שעברו בברית והלכו מלפניו איש לאהלו הלך הוא ממחנה לוייה למחנה ישראל לכבודם כמי שרוצה ליפטר מחברו ובא ליטול רשות ממנו. ואמר להם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לנחמם על עניינו כלו' כבר זקנתי ואין לכם עוד תועלת ממני ועוד כי השם ציווני שלא אעבור ואל תפחדו כי השם יעבור עמכם במקומי. ואע"פי שמשה היה בתוקפו כאשר הכתוב מעיד לא נס לחה אמר כן כדי לנחמם. ורבותי' אמרו שנסתתמו ממנו מעיינות החכמה והיה זה דרך נס שלא ידאג על שלקח יהושע גדולה בפניו:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 31 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e