וירדתי ודברתי עמך שם. כתב הרמב"ן פי' הפסוק כי בעת שמדבר עם משה יהיה האצילות ומן הדיבור ההוא יהא נאצל אליהם וכן במעשה וירד ה' בענן וידבר אליו ולא פי' הכתוב מה היה הדיבור כאשר הוא בכל התורה שמבאר אחרי הדיבור מה אמר ה' ומה דיבר כי הענין בכאן לאמר שהזקנים אשר אמר בהם שהתנבאו לא שמעו דבור מפיו ולא נגלה להם במראה אלא השם מדבר עם משה ומאצילות רוח משה הם יודעים הנבואה ההוא וזה טעם ויתנבאו ולא יספו שלא יספו להתנבאות מעצמ' אבל בנבואה שאמר השם למשה בה לבדה התנבאו. וזה טעם:
קריאה במקור
הטור הארוך · במדבר · פרק 11 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואצלתי. שאניח אצלי מן הרוח אשר אני שם עליך ושמתי עליהם ואין זה כענין ונתת מהודך עליו כי אצילות בכל מקום לשון עיכוב אצלו כמו וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם וכן ואל אצילי בני ישראל הנשארים והפרושים מהם שנאצלים אל עצמם מכלל המון העם. ור' אברהם כתב ואצלתי כטעם ואקח מאשר אצלך. וי"מ אצילות לשון המשכה. והקרוב בעיני כי כל ימי הזקנים נעשה להם כן שידעו בכל מה שיצוה השם לישראל ביד משה בצורכי שעתם והמקרים אשר יבואו להם במדבר וזה טעם ונשאו אתך במשא העם כי כל מה שיאמר משה לעם ידעו הם ויתנבאו הם לעם כל אחד בשבטו ואלופו ומפני זה לא ישא משה לבדו תלונתם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e