ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התומים. כתב הרמב"ן סבר ר' אברהם להתחכם בענין האורים והתומים וסבר כי הם מעשה אומן כסף וזהב וחשב כי הם צורות שעושים בעלי הכוכבים לדעת בהם מעשה השואל ולא אמר כלום אלא הם כדברי רש"י ששם המפורש נתון בין כפלי החושן וראי' לדבר כי לא נזכרו אורים במעשה האומנים לא בצוואה ולא בעשיי' שכלל ופרט ויעש את האפוד ויעש את החשן ולא הזכיר אלו כלל ולא הזכירם רק במשה לבדו שאמר בצוואה ונתת אל חשן המשפט וכן בעשיי' ויתן אל החשן את האורים ואת התומים ולא הי' לאומן בהם מעשה ולא לקהל בהם נדבה אבל הוא סוד מסור למשה מפי הגבורה והוא כתבם בקדושה ומשה לקח כתב האורים והתומים והניחן בחשן המשפט אחר שהלביש לאהרן החשן והאפוד והענין כי היו שמות הקדושים מכחם יאירו האותיות מאבני החשן אל עיני הכהן השואל כאשר שאלו מי יעלה לנו הי' הכהן מכוין באותיות האורים והאירו לעיניו אותיות יהודה יו"ד מלוי ועי"ן משמעון ול' מלוי וה' מאברהם ועדיין לא ידע סידורן והי' אפשר לצרפן בכמה עניינים והי' מכוין בשמות התומים ועודם האותיות מאירות לנגד עיניו ובא בלבו שיהודה יעלה בתחלה וזאת המדרגה ממדרגת רוח הקודש והוא למטה מהנבואה ולמעלה מבת קול שמשתמשין בו בבית שני אחר שפסקה הנבואה ואורים ותומים ואפשר שנתן משה בחושן שמות הקדושים היו ידועים במסורת לגדולי חכמי ישראל שמסרם להם עם סתרי התורה ולפיכך הי' ביד דוד אפוד כדמות אפוד של משה חשן כדמות חשן הקדש אבל הי' כולו בד כדכתיב בשמואל נער חגור אפוד בד ואמר בנוב עיר הכהנים שמונים כהנים נושאים אפוד בד וילבשו אותו הכהנים שהיו בני הנביאים ושואלין בו ונענין לפעמים:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 28 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e