משה ידבר והאלהים יעננו בקול. פירש"י על י' דברות שאמרם לישראל והאלהים יעננו בקול שמסייעו לתת בו כח להשמיע הקול. וי"מ יעננו בקול כי מתחלה קודם שיצא הקול היה משה מודיע הדבור לישראל ואומר להם כוונו דעתיכם כי עתה תשמעו קול בענין כך ומיד האלהים יעננו באותו הקול ומשמיעו לעם כענין שאמר להם משה תחלה שישמעוהו. ופי' הרמב"ן דלאו אעשרת הדברות קאמר אלא ביום השלישי ירד ה' אל ההר ויתיצבו הם בתחתית ההר ומשה עלה למעלה קרוב לראש ההר ומדבר עם ישראל להורותם מה יעשו וישראל שומעים קול השם שעונהו ומצוהו על מה שכתוב אחר כך בפרשת רד העד בהם והם אינם מבינים מה מדבר עמו והוא מפרשו להם והי' זה קודם מתן תורה וגם בשעת הדברות כי משה לא עלה אל הערפל אשר שם האלהים עד לאחר מתן תורה. ור' אברהם כתב אע"פ שהי' קול השופר חזק וכל השומעו יחרד הי' באות' שעה מדבר והאלהים עונהו בקול שהי' שומע הוא לבדו ולא ימנענו השופר מלשמעו:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 19 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e