אשר צוה את משה בהר סיני. כתב הרמב"ן על דרך רבותינו כי כל המצות נאמרו למשה כלליהן ופרטיהן ודקדוקיהן ונשנו מהם באהל מועד. ויתכן כי טעם בהר סיני במקום הזה לפני הר סיני באהל מועד וכן עולת תמיד העשוי' בהר סיני אינו בהר ממש כי לא התחילו בעולת התמיד אלא באהל מועד דכתיב וזה אשר תעשה על המזבח והטעם כי ישראל חנו לפני הר סיני בקרוב לו כדכתי' ויחן שם ישראל נגד ההר ועשו שם אוהל מועד והקימו אותו לפני ההר במזרחו ושם התחילו בעולת התמיד ובשנה השניי' נצטוו על הדגלים והעמידו האהל בתוך המחנות ולפי' אמר הכתוב כי זאת התורה לעולה ולכל הקרבנות שציוה השם בהר סיני ביום צוותו במדבר סיני לומר שהיה במדבר סיני להודיע שלא היה בהר ממש במקום הכבוד ששם דבר עמו עשרת הדברות ולא במדבר סיני אחרי שנסעו מלפני ההר אלא היה במדבר סיני לפני ההר בתחומו וקרוב לו ושם אהל מועד כמו שאמר בתחלת הענין ויקרא אל משה וידבר אליו מאהל מועד הודיע אותנו עתה מקום אוהל מועד:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 7 · פסוק 38
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e