הטור הארוך · בראשית · פרק 49 · פסוק 10

לא יסור שבט מיהודה. פי' ר' אברהם אע"פ שעדיין לא יהי' לו מלוכה מ"מ לא יסור שבט מושלים שדגל יהודה נוסע תחלה וכן יהודה יעלה בתחלה:

עד כי יבא שילה. פי' דוד שהוא תחילת מלוכה ומחוקק הוא הסופר החותם במצות המלך ופי' מבין רגליו כי כן דרך הסופר לישב ברגלי הקצין ופי' שילה בנו מלשון ובשליתה פי' עד שיבא בנו. והקשה עליו הרמב"ן כי לא יאמר שבט אלא על המלוכה כדכתיב שבט מלכותיך שבט מושלי' ולא הי' שבט ליהודה קודם דוד וכתב הוא אעפ"ש לאיסור שבט מיהוד' לא הבטיחו שלא יסור לעול' שהרי נאמר לו יוליך השם אותך ואת מלכך אשר תקים עליך הרי הם ומלכם בגולה אין להם מלך ושרים אלא פי' לא יסור שבט מיהודה אל א' מאחיו פי' משנבחר דוד לא יסור שבט מלכות מזרע דוד כי המלכות שיהי' בישראל יהי' ממנו ולא מזרע שאר השבטים:

עד כי יבא שילה. פי' בנו והוא מלך המשיח:

ולו יקהת עמים. לעשו' בכלם. והנה המליך יעקב יהודה על אחיו והורישו בממשלת כל ישראל וענין שאול בעבור שענין שאלת המלוכה הי' דבר נתעב אצל הב"ה לפי ששמואל הי' שופט' ולוחם מלחמותיה' ע"פ ה' לא רצה להמליך מן השב' אשר לו המלכו' שלא יסור ממנו ונתן להם מלכות לשעה ומה שאמר בשאול ולא שמרת את מצות ה' כי עתה הכין ה' את ממלכתך על ישראל עד עולם שאם לא חטא שהי' לזרעו מלכות על שבטו שהם נקראים ישראל אבל לא על כל ישראל. ואולי הי' מולך על שבט אפרים. והמלכים שמלכו על ישראל היו עוברים על דעת יעקב אביהם וסמכו על דבר אחי' הנביא שמשח לירבעם וכאשר האריכו בזה למשוח מלך אחר מלך שאינו מזרע דוד נענשו כמו שאמר הושע הם המליכו ולא ממני וזה הי' עונשם של בני חשמונאי אע"פ שהיו צדיקים גמורים נכרתו כולם שמלכו והסירו זרע השבט והמחוקק לגמרי ונפרע להם מדה במדה שעבדיהם קמו עליהם והכריתום לכך אין מושחים אלא מלכות בית דוד לבד. ורשב"ם פי' לא יסור שבט מיהודה אלא הוא יהא מושל ורודה בכל השבטים עד כי יבא שילה פי' עד בוא ירבעם לשכם ושם תחילת מלכות ירבעם ונטלה הממשלה מיהודה. ושכם ושילה היו זה אצל זה ונקראים זה על שם זה כדכתיב בספר יהושוע אסוף כל ישראל שכמה ובסוף הפרשה כתיב ויניחהו שם במקדש ה' והוא שוכן בשילה. ד"א לא יסור שבט לא יפרה כמו וסורי הגפן נכרי' פי' לא יפרה שבט ושוטר מיהוד' עד כי יבא שילה מלשון כי בא השמש פי' עד שישקע שמשו של משכן שילה ואז יתחילו מלכות בית דוד להתגבר כדכתיב ויטוש משכן שילה ויבחר בדוד עבדו. וי"מ לא יסור שבט מיהודה כי יהי' ראשון לנשיאים ולדגלים עד כי יבא שילה שיבא יהושע ויבנה שילה ואז יחדל יהודה מלהיות ראשון ולו יקהת עמים ששם יתקבצו כל ישראל:

עד כי יבא שילה. כמו כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך שאינו רוצה לומ' שיעזבנו כשיעש' את אשר דבר לו אלא כשיעשה את אשר דיבר לו ילך הלוך וגדול כי לא יסור שבט מיהודה עד כי יבא שילה ואז תתנשא המלוכה. וי"מ לא יסור שבט מיהודה עד לעולמי עד למה כי יבא שילה:

ולו יקהת עמים. פירש"י אסיפת עמים. וי"מ הכנעת עמים. וי"מ לשון משמעת וקבלת מצותו שישמעו העמים אליו ויעשו כל אשר יצוה עליהם: