הטור הארוך · בראשית · פרק 11 · פסוק 28

וימת הרן על פני תרח אביו. י"מ לפי שעד הימים ההם לא מתו הבנים בחיי אביהם כי אם פלג שנפלגו ימיו ומת בחיי אביו וכמוהו ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם:

בארץ מולדתו באור כשדים. פי' הרמ"בן שזה חוזר על הרן לבדו אבל אברהם לא נולד באור כשדים כי אבותיו בני שם היו וכשדים מארצות בני חם והכתוב אומר ויגד לאברם העברי ולא אמר לאברם הכשדי וכתוב בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם ומלת מעולם תורה כי משם תולדותם מאז. וכתוב ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וראיה לדבר כי נחור בחרן היה ואם היה מקום תרח אור כשדים בארץ שנער והכתוב ספר בצאתו מאור כשדי' לא לקח אתו רק אברהם בנו ולוט בן הרן בן בנו ושרי כלתו אם כן היה נחור נשאר בארץ כשדים אבל באמת ארץ מולדתם ארץ ארם הוא בעבר הנהר והיא נחלת אבותיו שהכתוב אומר בבני שם ויהי מושבם ממשא בואכה ספרה הר הקדם והוא שם כולל כדכתיב בארצותם לגוייהם וכתוב מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם והנה הוא ואבותיו מן הארץ ההוא מעולם. ומצינו בתלמוד כי אברהם נחבש בכותא וזאת העיר איננה בארץ כשדים דכתיב ויבא מלך אשור מבבל ומכותא ומעזה ומחמת וכתי' ואנשי בבל עשו את סכות בנות ואנשי כותא עשו את נרגל. אבל יראה כי הוא עיר בעבר הנהר בארץ ארם נהרים דכתיב וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור שהוא חרן ועוד חקרנו וידענו ע"פ תלמודים רבים שהיו ישבי הארץ ההוא כי כותא עיר גדולה בין חרן ובין אשור רחוקה ממדינת בבל ובינה ובין חרן כמו ששה ימים אבל היא נכללת בעבר הנהר בעבור היותה בין ארם נהרים ובין נהר פרת גבול ארץ ישראל ובין חדקל ההולך קדמת אשור אלא כך היה הענין שתרח הוליד בניו הגדולים אברם ונחור בעבר הנהר ארץ אבותיו והלך לו עם אברם אל ארץ כשדים ושם נולד בנו הקטן הרן ונשאר נחור בנו בעבר הנהר ומה שאמר בארץ מולדתו באור כשדים על הרן לבד אומר כי שם מולדתו של הרן לבדו והענין זה המקובל נמצא ג"כ בספר קדמוני האומות כמו שכתב הרב במורה הנבוכים כי הזכירו בספר עבודת הנבטיה כי אברהם אשר נולד בכותא חלק על דעת ההמון שהיו עובדים לשמש ונתן המלך אותו בבית הסוהר והרן עמהם בתוכחות ימים רבים שם אחר כן פחד המלך שישחית עליו ארצו ויסיר בני אדם מאמונתם וגרש אותו אל קצה ארץ כנען אחר שלקח את כל הונו והנה על כל פנים מקום ההוא בארץ כשדים ונעשה נס לאברהם אבינו או נס נסתר שנתן הקב"ה בלב המלך שלא ימיתנו והוציאו מבית הסוהר שילך לנפשו או נס מפורסם שהשליכו לכבשן האש וניצל כדברי רבותינו ואל יפתה אותך ר' אברהם בקושיותיו שאומר שלא ספר הכתוב זה הפלא כי עוד אתן לך ראיה וטעם בזה אבל הגוים ההם לא הזכירו זה לפי שהם חולקים על דעתי והיו חושבים בנסו שהוא מעשה הכשפים כענין משה רבינו עם המצרים בתחלת מעשיו ומפני זה עוד לא הזכיר הנס הזה כי היה צריך להזכיר דברי החולקים עליו כאשר הזכיר דברי חרטומי מצרים ולא נתבארו דברי אברהם עמהם כאשר נתבארו דברי משה רבינו בסוף וזהו שאמר הכתוב אשר הוצאתיך מאור כשדי' כי מלת הוצאתיך מלמד על נס כי לא אמר אשר לקחתיך מאור כשדים אלא הוצאתיך שהוציא ממסגר אסיר כמו אשר הוצאתיך מארץ מצרים ואמר לתת לך את הארץ הזאת לרשתה מעת הוציאו אותו מאור כשדים היה הרצון לפניו ית' שיגדלנו ויתן לו את הארץ ההוא ומעת שניצל מכשדים היה בלבו ובלב אביו ללכת אל ארץ כנען כדי להתרחק מאור כשדים מפני פחד המלך ובאו עד חרן אשר שם משפחתם ואבותיהם מעולם וישבו שם ימים רבים ושם נצטוה אברהם מה שעלה בלבו ללכת אל ארץ כנען ועזב את אביו ומת שם בחרן והוא הלך עם אשתו ולוט בן אחיו לארץ כנען. וזהו שאמר הכתוב ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען כי בעבר הנהר נצטוה בזה ומשם לקחו והוליכו בכל ארץ כנען. והנה על דרך דעת רבותינו יהיה אור כשדים כפשוטו מלשון חמותי ראיתי אור ואמרו ויצאו אתם מאור כשדים ותרח לא יצא מן הכבשן אבל אברם הוא עיקר. או המקום נקרא כן בעבור הנס כמו ובתבערה ובמסה ובקברו' התאוה וזולתם וירמוז הכתוב כי בצאת אברהם מן הכבשן ברחו להם משם כולם. ופי' באורים כבדו ה' על דעתי כדבריהם כי הם ההרים הגבוהים ששם עושין אורות ומשיאי משואות להודיע החדשות מה במרחקים כאשר אמר באיי הים שם ה' אלהי ישראל והענין שיודיעו בכל העולם הנס והפלא הנעשה להם לכבוד השם וכן מאורת צפעוני החור שלו ששם אורו חמימותו הגדול כמו שקורא אותו שרף: