מלא שבוע זאת. פירש"י ז' ימי המשתה. ואמר הרמב"ן לא מצינו ז' ימי המשתה אלא תקנת משה לישראל ואולי נאמר שנהגו בהן מתחלה נכבדי האומות כענין אבילות כדכתיב ויעש לאביו אבל ז' ימי'. ויתכן לפרש כי כאשר נכנס בשנה שביעית אמר יעקב הבה את אשתי כי מלאו ימי שזו היא שנת מלואת הימים וזהו פי' ואבואה אליה לא שתתן אותה ואלכה אלא שאשלים לך מעט הימים שיש עלי כי מעתה לא תירא ממני שאעזבך ואחר כן אמר לבן מלא שבוע השנים של לאה כי אולי בעבור שעברתי על דעתך לא תשלים אותם או כדי שיהיה ידוע מתי יתחילו ימי עבדות של רחל ואז אתן לך רחל בעבודה שתעבוד עמי אחר הנשואין:
קריאה במקור
הטור הארוך · בראשית · פרק 29 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ונתנה לך גם את זאת. פרש"י ל' רבים נרדה נבלה רוצה לומר דרך כבוד לומר ל' רבים. והרמב"ן פי' כי דברי לבן בערמה אמר כי לא יעשה כן במקומנו ולא יניחוני אנשי המקום לעשות כן כי נבלה היא אצלם אבל מלא שבוע זאת ונתנה לך אני וכל אנשי המקום גם את זאת שכולנו נסכים בדבר ונעשה לך כבוד ומשתה כאשר עשינו בראשונה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e