או אז יכנע לבבם הערל. פירש"י כמו או נודע כי שור נגח הוא וכו'. והרמב"ן כתב והנכון בעיני לפרש והבאתי אותם בארץ אויביהם או עד זמן שיכנעו לבבם הערל או עד זמן שירצו את עונם באורך הגלות פי' או נמשך למטה על ירצו עוונם שאביאם בארץ אויביהם עד שיכנעו לבם בתשובה או שירצו עוונם באורך הגלות שיסבלו. והנה אחר שאמר והתודו היה לו לומר וזכרתי את בריתי יעקוב כי אין כאן מקום להזכיר שיגלה אותם ויביאם בארץ אויביהם. ור' אברהם פי' אף אני עשיתי עמם ויסרתים להביאם בארץ אויביהם להכניע לבם הערל והזכיר זה בכאן לומר שהתודו עונם בעבור שאני המסבב להם כי גם בשעת קלקלתם כוונתי בהם שיעשו תשובה ויתודו. ועל דעתי ירמז כי אחרי הוידוי ילך עמהם בקרי ויביא אותם עוד בארץ אויביהם עד שיכנעו לבם הערל והוא רמז שאביאם אל הארץ ולא נכבשה הארץ לפניהם אלא היו להם צרים ואויבים שם כמו שנאמר ויאמרו צרינו ויהי כאשר שמעו וגו' והארץ ביד אויבים היתה כמו שאמר עזרא בתפלתו הנה אנחנו עבדים היום וארץ אשר נתת לאבותינו הנה אנחנו עבדים עליה וגו':
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 26 · פסוק 41
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e