הפשתה והשעורה נוכתה. כתב הרמב"ן איני יודע למה נכנסו ב' הפסוקים אל המקום הזה טרם השלים משה תפלתו ולפי' ה"ר סעדי' נראה שהם מדברי משה אבל הוא הקשה על פירושו כי הברד הכה כל עשב ולא נמלטו החטה והכוסמת אלא בשביל שהן אפילות ולא צמחו או מפני קטנותן לא נפסדו כי עוד תצמחנה וא"כ אפי' ירד עליהם הברד ימים רבים לא יזיק ואין צורך להודיע מה נפסד ומה לא נפסד כי בסור הברד יראה וכתב ועל דעתי כי הם דברי משה אל פרעה ידעתי כי טרם סור המכות תיראו ואחרי כן תשובו לאולתכם אבל הפשתה והשעורה נוכתה והחטה והכוסמת שהיא לכל חייתכם לא נכו במכה הזאת אבל הם ביד האלהים לאבדם מכם אם תשובו ותחטאו לפניו ורמז להם מה שנאמר אחרי כן ואכל את יתר הפליטה:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 9 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e