אשה כי תזריע. כתי' לעיל והתקדשת' וסמיך לי' אשה כי תזריע רמז למה שאמרו שצריך אדם לקדש עצמו בשעת תשמיש וכן סמך לו ולהבדיל בין הטמא ובין הטהור וזה רמז למה שאמרו שצריך אדם לפרוש מאשתו סמוך לוסתה עונה אחת וכן רמז למה שהצריכו ג' חדשים להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה דבעינן להבדיל ואחר כך אשה כי תזריע. מה שפירש"י לומ' אפי' יולדתו מחוי שנמחה ונעשה כעין זרע שאמו טמאה לידה לאו למימרא שאם הפילה שפיר מלא מים כעין זרע שתהא אמו טמאה לידה שהרי כל שאינו מצורת אדם אינו ולד אלא שצריך שתהא ניכרת צורתו ואז אפי' אם הוא מחוי אמו טמאה לידה וזה שפיר מרוקם שאמרו חכמים שהוא טמא. ומה שאמרו אשה מזרעת תחלה יולדת זכר י"מ הטעם שלעול' האחרון מבטל הראשון הלכך כשהאשה מזרעת תחלה כח הזכר מבטל כח האשה ויולדת זכר וכן נמי איפכא כשהאיש מזריע תחלה. וכתב הרמב"ן אע"פ שאמרו אשה מזרעת לא שתהא מעלת זרע שהרי אין לה ביצים כביצי הזכר שיעשה בהם זרע אלא אמרו מזרעת על דם הרחם שתתאסף בשעת גמר ביאה באם ומתאחד בזרע הזכר כי לדעתם העובר נוצר מדם הנקבה ומלובן האיש ולשניהם יקראו זרע. וכן אמרו ג' שותפין באדם איש מזריע לובן שממנו גידים ועצמות ולובן שבעין ואשה מזרעת אודם שממנו עור ובשר ודם ושיער ושחור שבעין וגם דעת הרופאים ביצירה כך הוא. ודעת חכמי היונים שכל גוף העובר מדם האשה ואין בו לאיש אלא כח שנותן צורה בחומר כי אין בין ביצת התרנגולת הבאה מן הזכר לנולדת מן המתפלשת בעפר אלא שזו מגדלת אפרוח וזו לא תגדל ולא תצמיח בהמנע ממנו חום היסוד:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 12 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e