ואת נבו ואת בעל מעון מוסבות שם. פירש"י נבו ובעל מעון שם ע"ז הם ובני ראובן הסבו שמותם לשמות אחרים. והקשה הרמב"ן כי אין זה טעם שיזכיר אותם בשם ע"ז ויאמר כי בני ראובן בנו אותם והיסבו שמותם ולא יזכיר שם המוסב להם ומנהג הכתוב לעולם בערים הנלכדות להזכיר שם החדש ועוד ויקראו בשמות את שמות הערים אשר בנו איננו חוזר על נבו ובעל מעון לבד אלא על כל הערים. והנכון בעיני כי השמות האלה היו שמות הערים ביד מואב וסיחון כבש כל הערים האלה ממלך מואב הראשון כי כן כתיב בחשבון ודיבון ומידבא כמו שנאמר ונירם אבד חשבון וזה פי' מוסבות שם שאלו הערים כולם הסמוכות הם שהסבו האמורי את שמם כאשר לכד אותם וזה היה שמם הראשון כאשר היה ביד מואב ובני ראובן וגד עוד קראו אותם בשמות כאשר בנו אותם ולא אמר הכתוב ויקראו שמות לערים אשר בנו אלא ויקראו בשמות את שמות הערים כי קראו להם בשמות את שמות הראשונים אשר היו להם בתחלה כי רצו להזכירם בשמם הידוע להם מאז. או להוביש מואב. ופי':
קריאה במקור
הטור הארוך · במדבר · פרק 32 · פסוק 38
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואת שבמה. שבנו את שבמה ואינו חוזר על מוסבות שם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e