ואת כי שטית. פי' הרמב"ן שהוא מחובר עם יתן ה' אותך פי' ואת כי שטית טומאה תחת אישך וכאשר נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך יתן ה' אותך לאלה אבל בעבור אריכות התנאין חזר לומר פעם אחרת והשביע הכהן את האשה ולפרש שהיא שבועת האלה. ור' אברהם פי' כי והשביע הראשון בשם והשני באלה כאשר הוא מפורש ואינו נכון כי בשם לא ישביע בלשון אם: מתחלה כתיב ואם לא שטית (טמאה) תחת אישך הקדים טומאה לתחת אישך ולבסוף כתיב ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת הקדים תחת אישך לטומאה תחלה משביע' אפילו על העראה שהיא תחלת הטומא' ולכך הקדי' הטומאה ולבסוף משביעה על טומא' שלא כדרכ'. מתחלה כתיב והשביע אותה הכהן ואמר אל האשה ולבסוף כתיב והשביע הכהן את האשה מתחלה שאומר לה הנקי אומר לה פה אל פה ולבסוף כשאומר יתן ה' אותך לאלה הופך פניו ממנה לכך לא כתיב אל האשה:
קריאה במקור
הטור הארוך · במדבר · פרק 5 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e