הטור הארוך · בראשית · פרק 46 · פסוק 29

ויעל לקראת ישראל אביו גושנה. י"מ כי זו הוא גושן האמורה בספר יהושע ולפי שארץ ישראל גבוהה מכל ארצות אמר ויעל. ויותר נכון לפרש כי הוא מארץ מצרים כפשטיה דקרא והיתה גבוהה מארץ מצרים ומה שאמר כשיצא מאביו אעלה ואגידה לפרעה אולי כשראה ליעקב ירד ממרכבתו ועל כן אמר אעלה על המרכבה ואגידה לפרעה. או יהיה פירושו אלך למצרים ואעלה ואגידה לפרעה כי בית פרעה היה בגובה מצרים כדרך המלכים שבונים בירניהם בגובה העיר או שמא ארץ מצרים גבוהה מארץ גושן ופי' ויעל לקראת ישראל ויעל על מרכבתו והלך לקראתו ובא להודיע כשם שאסר מרכבתו לכבודו כך עלה על המרכב' לבדו בלא סיוע לכבו' אביו ולא כדרך מלכי' שעבדיה' מכתפי' אותם להעלות' על מרכבת':

וירא אליו. פירש"י יוסף נראה לאביו ויפול על צואריו עוד לשון הרבות בבכי' אבל יעקב לא נפל על יוסף ולא נשקו שהי' קורא קריאת שמע. וכתב הרמב"ן ולא ידעתי טעם בוירא אליו כי בידוע שנתראו כאשר נפל על צואריו ועוד שאינו דרך כבוד שיפול יוסף על צוארי אביו אלא שישתחוה לו וינשק ידיו וגם עוד אינו לשון רבוי אלא תוספות על הראשון שלפניו והנכון כי היו עיני ישראל כבדים מזוקן או שבא יוסף במרכבת המשנה ועל פניו המצנפת כדרך מלכי מצרים ולא הי' אביו מכירו לפיכך אמר כאשר נתראה לאביו שקירב לאביו יותר והכירו או נפל על צואריו ובכה עליו עוד כאשר בכה עליו תמיד עד היום ודבר ידוע במי דמעתו מצוי' יותר באב הזקן המוצא את בנו חי לאחר הייאוש והאבל או בבן הבחור המולך אע"פ שאמר ויאמ' ישראל וכבר דיבר עמו תחל' כן דרך הפסוק: