אעברה בארצך. מפני שהיא ארץ ירושתם היה מן הדין שאם יענו שלום ויפתחו להם שיהיה כל העם הנמצא בה למס להם ועבדום אבל ידע משה כי לא יכבשו ישראל (עתה?) כל ז' עממים והיה חפץ שיהיה כל כיבושם מעבר הירדן והלאה שיהיה כל מושבם ביחד ושהיא הארץ הטובה והלא תראה שאם לא שביקשוה ממנו בני גד ובני ראובן לא היה מניח שם אדם אלא היה מניחה חריבה. ולא שלחו אל עוג כי כאשר ראה שהכו את סיחון יצא לקראתם למלחמה:
קריאה במקור
הטור הארוך · במדבר · פרק 21 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אעברה בארצך. ולא אמר נא כמו שאמר באדום שלא רצה לפייסו כל כך ולא שלח לו אלא לפתות לו בדברי שלום ולזה לא השיב להם תשובה כמו שעשה אדום אלא מיד יצא לקראתם למלחמה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e