הטור הארוך · בראשית · פרק 19 · פסוק 26

ותבט אשתו מאחריו. פי' ר' אברהם מאחריו של לוט. פירש"י מאחרי ציוויו של מלאך. ובפרקי ר"א אמרו להם אל תביטו אחריכם כי ירדה שכינה להפיל על סדום ועמורה גפרית ואש עיסית (עדית) אשתו של לוט נכמרו רחמיה על בנותיה הנשואות בסדום והביטה אחריה וראתה אחרי' השכינה ונעשית נציב מלח. ונוכל לפרש מאחריו של שכינה:

ותהי נציב מלח. שנתאחרה והדביקה הענן שהוא גפרית ומלח. והרמב"ן כתב כי הראות באויר בכל החליי' הנדבקים מזיק מאד ומדביקם וכן המחשבה בהם ולכן יסגר המצורע וישב בדד וכן נשוכי החיות השוטות כמו כלב שוטה וזולתם כאשר יראו המים וכל מראה יראו בהם דמות המזיק וימותו ולכן היתה אשתו של לוט נציב מלח כי באתה המכה במחשבה כאשר ראתה גפרית ומלח היורד מן השמים ודבקה בה המכה: הוקשה לא"א הרא"ש ז"ל בענין אשת לוט מתי היה דמפשט הפסוק נראה שלא התחילה המכ' עד שבא לוט לצוער כדכתיב כי לא אוכל לעשות דבר עד בואך שמה וע"כ לא היה עד לאחר שהתחילה המכה כדאיתא בפרקי ר"א ואם היה אחר שבא לצוער למה לקתה יותר מכל בני העיר. וכתב לו ר' ישראל כי ודאי אחר שבא לוט לצוער התחילה המכה ועדיין לא הגיעה אשתו והדביקה אותה המכה וספר הכתוב סבת עכובה כי היא היתה באה אחרי לוט וזהו מאחריו שכינוי מאחריו חוזר ללוט וכך הוא הצעת הפסוק ותבט אשתו והיא מאחריו ומפני כך נתעכבה בדרך כי ההבטה גרמה לה העכוב שהיתה מבטת שתבואנה בנותיה אחריה. וכן אני מפרש אל תביט אחריך לא הזהירו אלא על העכוב כי כן דרך ההולך בדרך ומביט אחריו שמתעכב וההולך בחפזה ובמרוצה מביט לעולם לפנים ואלו היה כפי' הרמב"ן אל תביט אחריך כי הראות באויר הדבר מזיק היה לו לומר אל תביט אחריך פן תנזק או תמות אלא לא בא אלא לזרזו למהר בהליכ' כמו שמפר' אחרי כן ואל תעמד בכל הככר והוא עשה כמו שנצטוה ולא הביט אחריו והגיע לצוער מהר והיא לא שמעה לציוויו והביטה ונתעכבה והדביקתה המכה ובא הכתוב להשמיענו מפני שהמרת' פי המלאך שאמר אל תביט אחריך מתה ושמא סיפר הכתוב זה המאורע שמיתת אשתו של לוט גרם אל בנותיו לשכב עמו כדי שיתקיים העולם שאלו היה אשתו קיימת לא היו עושות זה: