לא תאכל כל תועבה. פי הרמב"ן להוסיף בדברים האסורים ולכך אמר לא תאכל כל תועבה להגיד כי כל האסורים נתעבים לנפש הטהורה וענין כל תיעוב שנאה ומיאוס כי המאכלים האסורים גסים ומולידים עובי ואטימות בנפש ועל כן אמר עוד כל עוף טהור תאכלו להגיד כי אלה אשר אסר נתעבים והשאר טהורים ראויים לנפש הטהורה. והנה כלל כל הנאסרים לנו שהם כולם תועבה ולא הוצרך לפרוט אחרי כן השרצים וכל הרמש כי דבר ידוע הוא כי כל נקי הדעת תתעב אותם אבל הזכיר סימני בהמה וחיה ודגים והעופות והנבילה להודיע שגם הם מתעבים לנפש ולא הזכיר הטריפה שאיננה תועבה אבל נאסרה מפני הארס או החולי הממית שלא יזיק באוכליו. ורבותי' דרשו כל צפור טהורה להתיר המשולחת של מצורע ופי' טהורה שלא קבלה טומאה וטומאת המצורע לא תדבק בחוה שאין בעלי חיים בבהמה ובעוף מקבלין טומאה:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 14 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e