הטור הארוך · שמות · פרק 18 · פסוק 13

ויהי ממחרת. פירש"י ממחרת יום הכיפורים והכי איתא במכילתי'. וכתב הרמב"ן אין דעתם שיהיה ממחרת יום הכיפורים כי יום הכיפור לא נזכר בפסוק שיאמר עליו ממחרת וגם אין הכונה שיהיה ממחרתו ממש שא"כ אכלו ביום הכיפורים אם היה להם יום הכיפורים בשנה ראשונה קודם שנצטוו ועוד כי ביום הכיפורים נתנו לוחות אחרונות ולמחרתו ירד משה לישראל ודיבר אליהם ככל אשר נצטוה ולא היה יום משפט שיעמדו עליו כל היום ואי אפשר לומר גם כן שהיה ממחרת יום הכיפורים בשנה שניה כי בנסוע הדגלים שהיה באייר של שנה שנייה הלך יתרו אלא פי' ויהי ממחרת היום שעשו זה שנזכר שהקריב יתרו עולה וזבחים ישב משה לשפוט את העם. והברייתא שאומרת שהיה אחר יום הכיפורים בא לומר שהיה אחר יום הכיפורים של שנה ראשונה כי לא היה להם יום פנוי למשפט מיום בואם להר עד אחר יום הכיפורים ולעולם לא למחרתו ממש. וי"מ שודאי כל הפרשה נאמרה על הסדר שמיד אחר מלחמת עמלק בא יתרו קודם מתן תורה כי קשה לומר שלא היו בניו של משה במעמד הר סיני ושלחו מיד קודם מתן תורה לגייר משפחתו וחזר בשניה והפסוק לא חשש לספר חזרתו בפעם שנייה ומה שכתוב בברייתא מחרת יום הכיפורים לאו יום הכיפורים ממש אלא מחרת יום כפרה שהביא יתרו כפרתו כשנתגייר ולמחרתו היה והכל קודם מתן תורה והיה כתוב בספרים יום הכפר' חסר והיה נקודה על הרי"ש וטעו הסופרים וכתבו הכיפורים. ומה שאמר משה והודעתי את חוקי האלהים ואת תורותיו על הדינין שנצטוה במרה אמר. מה שכתוב בפירש"י אין פרשה זו כתובה כסדר שלא נאמר ויהי ממחרת עד שנה שנייה וגו' לא הבנתי כוונתו שהרי כתוב כבר שויהי ממחרת הוא מחרת יום הכיפורים של שנה ראשונ' ואפשר שרוצה לומר על פסוק וישלח משה את חותנו שאותו ודאי לפי דבריו לא הי' אלא בשנה שנייה אבל ויהי ממחרת אע"פ שלא נכתב כסדר שהרי אחר מתן תורה הי' מ"מ בשנה שנייה לא הי' אלא מיד אחר יום הכיפורים בשנה ראשונה: