קריאה במקור

הטור הארוך · ויקרא · פרק 18 · פסוק 22

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואת זכר לא תשכב וגו'. כתב הרמב"ן טעם הזכר והבהמה מפורסם כי הוא דבר נתעב ואינו בקיום המין כי אדם ובהמה לא יולידו. וכתב ר' אברהם אחר שמצאנו הן שכבתי אמש את אבי הנה לא תשכב אזהרה לשוכב ולנשכב. וכתב עליו הרמב"ן ואם כדבריו למה לא היתה האשה בכלל ובכל בהמה לא תתן שכבתך כי הנשים בכלל אזהרות בכל התורה אבל טעם שכבתי אמש את אבי בעבור שהן השוכבות כדי שיצא הזרע כי ידוע שהזרע יבא מן התנועה או מן הגוף כמו שיתהוה הקצף בפיות הסוסים במרוצתם או שיתילד בגידים הקרובים משם ויאסף שם בחמום התנועה ויצא ואם לא שכבו אותו לא יצא ממנו הזרע כי היה כאבן דומם בשכרותו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e