ויקח לו יעקב מקל לבנה. יש תמהין היאך עשה יעקב זה ופי' הרמב"ן כיון שהסכימו להיות שכרו באל' היה רשאי לעשו' כל מה שיוכל כדי שילדו כן ואולי התנ' יעקב שיעשה בהן כל מה שירצה כי לבן היה יודע בתולדה הזאת והרועים לא היו מרגישים בענין בראותם המקלות ברהטים כי לא הציג אותם לעולם אלא פעם אחת בשנה בימי ניסן כי בהעטיף הצאן שהוא בימי תשרי לא ישים שאם היה משימם בכל פעם לא היה נשאר ללבן כלום. וי"א כי בשנה ראשונה נולדו ליעקב טלואים רבים בברכת השם אשר הראה לו המלאך ושם המקלות בפני אלו שהיו שלו כדי שיולידו כדמותם שלא יאמר לבן כאשר יולידו גנוב הוא אתו לזה פי' בכל יחם הצאן המקושרות שהם הנולדים לו:
קריאה במקור
הטור הארוך · בראשית · פרק 30 · פסוק 37
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e