ואחרי כן נגשו. אחר שלמד לזקנים וכו'. וכתב הרמב"ן כי אינו כן אלא פי' בצאת כל ישראל לקראתו וראו קרני ההוד פחדו מגשת אליו וחזרו אחורנית ואולי חשבו כי שם כבוד השם יתברך או מלאכי עליון עמו וקרא להם ושבו אליו אהרן וכל הנשיאים וידבר משה אליהם דברי שלום ובישרם בסליחות עוונם ובלוחות ואחרי כן ראו כל בני ישראל כי הוא מדבר עם הנשיאים נגשו לפניו כולם ואז דבר אליהם כל אשר צוה ה' אותו עשרת הדברות השניות שנתן לו וכל הנאמר לו מתחלה שמור לך את כל אשר אנכי מצוך עד סוף הפרשה כי הגיד להם שצוהו לכרות עמהם ברית חדשה והכתוב קיצר בזה וסיפר אותו בכלל ואחרי כן אמר כי כלה לדבר אתם כל הענין הנזכר ונתן על פניו מסוה כי התבונן בשובם אחור כי קרן אור פניו או הגידו לו ואחר שסיפר מעשה היום ההוא אמר ובבא משה וזהו ענין ההוה לומר שנהג כן כל ימיו עמהם:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 34 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e