וינגע ה' את פרעה. תימא היאך ענש אותו על שוגג ולא התרה בו תחל' כאשר עשה לאבימלך. וי"מ שודאי מזיד היה שהקב"ה גילה לו שהיא אשת איש קודם שהענישו אע"פ שאינו מפורש שהרי אמר לאברהם הנה אשתך קח ולך ומהיכן ידע אלא שהקב"ה גילה לו. והרמ"בן כתב בבא הנגעים פתאום עליו ועל ביתו חשב מה זאת עשה אלהי' לנו ושאל לשרה והגיד' לו ולכן קרא אברהם והאשימו או כמו שארז"ל שלקה בראתן שהתשמיש קשה לו חשש שמא אשתו היא ואמר לו בספק מה זאת עשית לנו להוציא מפיו האמת כי אם היתה אחותו היה אומר אמנה אחותי היא ואמר הנה אשתך קח ולך לראותו מה ידבר ואברהם שתק ולא השיב דבר מרוב פחדו אז הבין שהיא אשתו כאשר חשב בתחלה:
קריאה במקור
הטור הארוך · בראשית · פרק 12 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e