קריאה במקור

הטור הארוך · דברים · פרק 21 · פסוק 23

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כי קללת אלקים תלוי. מזה למדו שכל הנסקלין נתלין שהרי המברך השם הוא בסקילה ואומר כאן שהוא נתלה ומה שאומר קללת אלקים תלוי לא שיהא נתלה אלא המקלל לבד אלא זלזולא של אלקים שהוא תלוי כמו שפירש"י למי שאומר שאין נתלה אלא מגדף ועובד ע"ז לבד קורא לאלו השנים קללת אלקים לפי שכשאומר פלוני נתלה על שבירך השם או שעובד ע"ז הוא זלזול להב"ה. והרמב"ן כתב ועל דרך הפשט יש לפרש כי יהיה באיש חטא משפט מות שראוי להמית' עליו לגודל חטאו ולתלותו אעפ"כ לא תלין נבלתו על העץ כי הארור מכל האדם והמקולל בהם הוא התלוי שאין בכל המיתות מיתה בזויה ומנוולת כמותה אין ראוי שנטמא הארץ ותהיה קללת אלקים בארץ הקדושה. ורבותינו דרשו לכל המלין המת שלא לכבודו עובר בלאו מה עץ שהוא ניוול אף כל שהוא ניול ולדעתי פי' כי קללת אלקים תלוי לומר אע"פ שזה ראוי לנוולו לגודל חטאו לא תעשה כן כי קללת אלקים הוא:
2
ולא תטמא את אדמתך. כתב הרמב"ן על דעת רבותינו אינו טעם בלבד בעבור שלא נטמא הארץ שאם כן יהיה מותר בחוצה לארץ אבל הוא לאו שני בארץ והנה המלין התלוי או המת בארץ עובר בשני לאוין ועשה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e