קריאה במקור

הטור הארוך · במדבר · פרק 11 · פסוק 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
התאוו תאוה. כתב הרמב"ן שלא היה להם חסרון כי היה להם המן לשובע והיו עושים ממנו מאכלים טובים אלא שהמשילו בנפשותם תאוה רעה כמתאוים לאכול הפחמים והעפר והמאכלים הנבאשים:
2
ויאמרו מי יאכילנו בשר. כתב הרמב"ן כי לא היה לכל העם בשר לאכול בכל יום אע"פ שאכלו ממנו פעמים רבות והיה למקצתם מקנה ואכלו ממנו הגדולי' כמנהג המחנות במקום היוקר אבל בדגים אמרו זכרנו את הדגה כזוכר הנשכחות כי לא אכלו דגים מיום צאתם ממצרים עד הנה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e