ואלה שני חיי ישמעאל. כתב הרמב"ן לרבותינו בסיפור ישמעאל טעמים רבים. ובדרך הפשט כי הכתוב מספר בבני הצדיקים ותולדותיהם ומספר חייהם להודיע זרע הצדיקים ולא סיפר ימי עשו כי חיה יותר מיעקב וכבר נשלם הספור במות יעקב ולא רצה לחזור אל חיי עשו שכבר הזכיר תולדותיו במקום הראוי להם. והנכון בעיני כי בעל תשובה היה וסיפר בו כמיתת הצדיקים:
קריאה במקור
הטור הארוך · בראשית · פרק 25 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויגוע. אמרינן דלא נאמרה גויעה ואסיפ' אלא בצדיקים אבל גויעה לחוד נאמרה אפי' במי שאינו צדיק. ופי' הרמב"ן הטעם כי גויעה פי' מיתה בלא חולי וכשמזכי' עמה מלת מיתה כמו וימת או ויאסף רומז לצדיקים כלומר שמת פתאום בלא חולי אבל כשאינו אומר אלא גויעה לבד הוא רומז לרשעים כלומר שנהפכו כמו רגע ולא חלו בו ידים כאנשי דור המבול דכתי' ויגוע כל בשר וכאנשי דור המדבר דכתי' בגוע אחינו:
ויאסף אל עמיו. כתב ר' אברהם יש אומרי' כי על כבוד הנפש הוא אומר כי בהיותו מתעסק עם הגוף הוא כחלק נפרד ובהפרד מן הגוף יאסף הכבוד אל עמיו. וי"א כי הוא משפט הלשון והטעם על לכתו על דרך אבותיו כאלו יתחבר אליהם כמו ואתה תבא אל אבותיך בשלום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e