וכל אשר יפול עליו מהם במותם. כ' הרמב"ן לדעת רבותינו דהאי קרא לא קאי אלא אשרצים ודרשו מכאן דשרץ מטמא בכעדשה. ולפי הפשט יראה דהאי מהם במותם חוזר על כל מה שמזכיר למעלה בהמה טמאה וחי' ושרץ כי למה יזכיר טומאת הכלים והבגדים בשרצים בייחוד והיא נוהגת גם בנבילות וכן כל דין הכשר אוכלים שוה בכולם ובכולם דבר הכתוב:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 11 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וטמא עד הערב וטהר. האי קרא איירי בתרומה שצריך הערב שמש. וכתב הרמב"ן לכך הזכיר בכל הפרשיות עד הערב שהוא טהרת התרומה מפני שהיא קודש ואסור לאוכלה בטומאה אבל לא הזכיר הטהרה לחולין ולמעשר שהיא בטבילה לבד כי אינו מצוה להטהר לחולין ואם רצה יאכלם בטומאה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e