כי גרים הייתם בארץ מצרים. פי' הרמב"ן הוכשרו כל הגרים בעבור היותינו גרים בארץ מצרים. והנכון בעיני שהזהיר לא תונו את הגר שתחשוב כי אין לו מציל זכור כי גרים הייתם בארץ מצרים והצלתי אתכם משם כי אני רואה דמעת העשוקים אשר אין להם כח ואצילנו מידך וכן אלמנה ויתום לא תענון כי אשמע צעקתם כי כל אלה אינם בוטחים בנפשם ועלי יבטחו ועלי מוטל להצילם ובמקום אחר פי' יותר ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם פי' אתם ידעתם את נפש הגר שנפשו שפלה ובכל עת צועק אל השם כאשר צעקתם אלי והושעתי אתכם:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 22 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e