מן התורים או מן בני היונה. כתב הרמב"ן בחר הכתוב בשני מינין האלה בשביל שהן מצויין יותר כאשר אמרו רבותינו בשור כשב או עז שיקריב מן הגדלים על אבוסו ולא יצטרך לשאת כליו תליו וקשתו לצוד ציד להביא ורצה בתורים הגדולים בעבור פרישותם והדבקם במינם שכיון שאבד בן זוגו לא ידבק באחר לעולם וכן ישראל דבקים בד' אלהיהם ולא ידבקו באל אחר לעולם אבל היונים קנאים מאוד ובקנאתם יתפרדו ויחליפו על כן לא בחר בהם אלא הקטנים קודם שיזדווגו כי היונה בקטנותה אז תופסת אהבה בקן גידוליה יותר מן העופת. והזכירו רבותינו כי כל העופות אם יגע אדם בקן שלהם לקחת משם אפרוח או ביצים יעזבוהו ולא יקננו בו לעולם והיונה לא תעזבוו בשום ענין לכן ישראל לא יחליפו בוראם ותורתם לעולם אלא או יהודי או צלוב ולא בחר בתרנגולים לעומת זנותם:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 1 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e