קריאה במקור

הטור הארוך · דברים · פרק 2 · פסוק 23

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
והעוים היושבים בחצרים עד עזה וגו'. כתב הרמב"ן בא לומר אע"פ שכפתורים לאו מז' עממים הן כי מבני מצרים הורישם ישראל כי הם לקחו הארץ מעוים שהם מז' עממים כי להם היתה תחלה ונמצא שהיא מנחלת ישראל. ועל דעתי כי העוים הם חוים כי המנהג בלשון שיחליפו השמות בהיותם מורים על ענין אחד והנחש יעוות עצמו ולכך קורא לחוי עוי וכך איתא בבראשית רבה שהיו בקיאין בעפרות כנחש. בגלילא צווחין לחויא עויא. והנה השלים להודיענו כל ארץ החוי כי ממנה לעשו והיא אסורה לנו וממנה לכפתורים ונקח אותה מהם ובבראשית רבה אומר כי העוים הם רפאים ואומר ג"כ על מתנתו של אברהם אבינו לפי שאינו מזכיר כאן חוי לפיכך מבי' רפאים תחתיהם. וכן נראה עיקר כי כאשר הזכיר משה לישראל ז' עממין בפסוק ונשל גוים רבים החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והחוי והיבוסי וששה מאלה נזכרו במתנתו של אברהם והחוי לא נזכר שם ועל כל פנים הוא רפאים או קני או קניזי או קדמוני ורבותינו אמרו כי קני קניזי וקדמוני לא נחלום ישראל ועתיד להנחילם להם א"כ הרפאים שנתן לאברהם הוא החוי שהיה הבן הששי לכנען ואביו קרא לו חוי ובימי אברהם כינו לו רפאים ועל דעתי הוא שם המכונה מן החוי על שם חור פתן כי הטמונים בעפר יקרא הלשון רפאים כמו הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם. וארץ רפאים תפיל. והנה בני החוי רבו למעלה וכאשר נפוצו משפחות הכנעני נחלה המשפחה הזאת ארצות גדולות ומהם נקראת ארץ רפאים ומהם חורים ומהם עוים ובכללם כולם חוים וכולם רפאים והשמות האלה כולם מתוארים מן החוי כי כאשר היה שמו חוי כנו לו מן חויא רפאים שהנחש שוכן בחורי העפר וחורי ועוי על שם הנחש כאשר פירשתי. והב"ה נתן לאברהם הרפאים בכללם ומשה הזכיר לישראל החוי השם הראשון שקרא לו אביו כי ארץ רפאים בימי משה כבר נחלקה וממנה אסורה לישראל והנה הכתוב בא להזכיר כאן כל ארץ רפאים וכל מה שנעשה ממנה אמר תחלה האימים גם הם מן הרפאים וירש אותה מואב וחזר ואמר כי ארץ בני עמון אף היא ארץ רפאים ואסר כל זה לישראל ועוד סיפר כי גם כפתורים היוצאים מכפתור ירשו ארצם והיא מותרת לישראל. ועל מה שפירש"י כי עוים מפלשתים הם שעמהם הם נחשבים בספר יהושע ומפני השבועה שנשבע אברהם לאבימלך לא יכלו להורישם ונטהרו להם ע"י כפתורים הקשה הרמב"ן כי אדרבה אינו מונה עוים מפלשתים שתחלה הוא מונה חמשה סרני פלשתים בלא עוים ואח"כ הוא מונה עוים בעם אחר ועוד הנה הותרו עוים על ידי כפתורים ושאר סרני פלשתים מי התירם שהרי יהושע כבש כולם ועוד למה תהיה ארץ פלשתים לאברהם כלל ולמה הוצרך אבימלך לבריתו והלא פלשתים מבני מצרים וכן הכפתורים ואינן מז' עממים אלא כך היה הענין שהפלשתים והכפתורים השמידו מן הכנענים כי אבימלך מלך גרר היה והלכו פלשתים וכפתורים וכבשו עזה ואשקלון וגת ועקרון מבני כנען וע"כ לקחו אותה ישראל מהם כי היא נחלתם ומ"מ לא הורישו את פלשתים עד שעבר זמן השבועה שמתו (ג') דורות של פלשתים באותה הארץ של אבימלך:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e