אל מלך אדום. כתב הרמב"ן לא הזכיר הכתוב שמו כי אין צורך אבל הזכיר שם סיחון ועוג בשמותם בעבור שהיו ידועים בגבורה ולהם שם בגוים להודות לשם יתברך שעשה עמנו להפליא כמו שנאמר לשיחון מלך האמורי כל"ח וכן ולעוג מלך הבשן וכן מנהג הכתוב להזכיר שמות המלכים אשר ירשנו את ארצם בספר יהושע והוא הטעם כמו שכתבתי:
קריאה במקור
הטור הארוך · במדבר · פרק 20 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e