קריאה במקור

הטור הארוך · שמות · פרק 38 · פסוק 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
במראות הצובאות. פירש"י במראות ממש וכו'. ומה שפיר' שהי' משה מואס בהם אע"פ שקבל מידם רומז (כומז. כצ"ל) שהוא מאוס יותר מזה פי' הרמב"ן התם נתערבה כל הנדבה אבל שיעשו כלי מיוחד מן התכשיט העשוי ליצר הרע לא הי' רוצה לקבל עד שנאמר לו מפי הגבורה. וכתב עוד הרמב"ן ולא ידעתי איך יתפרש לפי זה אשר צבאו פתח אהל מועד ואולי ר"ל שהביאו הנשים הנדבה ההיא אל אהל משה שקראו אהל מועד והוא עצמו קיבל מהם על פי הדבור כי אהל המשכן לא נעשה עדיין. ואונקלוס תרגם דאיתיאן לצלאה לתרע משכן זמנא. נוטים דבריו לדברי ר' אברהם שאמר שהיו הנשים האלה עובדות השם וסרו מתאוות העולם ונתנו מראותיהן נדבה ובאות כל יום ויום אל פתח אהל מועד להתפלל ולשמוע דברי המצות. ויתכן עוד לפרש שיעשה הכיור וכנו ממראות הנשים אשר בא מהם צבא גדול ונאספו אל פתח אהל מועד לתת מראותיהן בנדבת לבן והי' נחשת קלל ויפה ועל כן יחדו אותו לכלי הזה. וי"מ במראות הצובאות לא אעשייתו קאי אלא אמקום נתינתו שנתן אותו מהלאה ולמזבח לצד צפון כדי שיראו אותו הנשים הצובאות אל פתח אוהל מועד ויתנו אל לבן השקאת הסוטה שהיא ממימיו. וי"מ דלכך נעשה הכיור ממראות לפי שכן המקריב קרבנה של אשה הי' צריך להקריבו לשמה ואסור להסתכל בפניה ולכך נעשה הכיור כמו מראה והאשה עומדת אצל הכיור ומסתכלת בו והכהן מסתכל בכיור ומכירה ומקריב קרבנה לשמה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e