ואתה אמרת היטיב איטיב עמך. פי' הרמב"ן אע"פ שהיה ירא שמא יגרום החטא אמר עשית עמדי חסדים גדולים שלא הייתי ראוי להם כ"ש שיש לך לעשות עמי החסד שהבטחתני ולא ימנע ממני בשביל החטא. וי"מ כי יעקב היה חומל על בניו וביתו פן יכה אותם עשו כי אפשר שיכה אותם וימלט הוא לבדו ויתקיים והי' זרעך כעפר הארץ בזרע אחר שיהי' לו. ואינו נראה שאם היתה זאת מחשבתו איך אמר בתפלתו ואתה אמרת וגומר ועוד כי שם נאמר לו והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך ואם יהיו בניו נופלין בחרב אחיו אין ההבטחה זאת קיימת אלא מהכל הי' ירא שמא יגרום החטא מפני שבא עם לבן בברית שהוא עובד ע"ז או חטא בדבר אחר ושגיאות מי יבין:
קריאה במקור
הטור הארוך · בראשית · פרק 32 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e