ויפתח האחד את שקו. כתב הרמב"ן והאחרים לא פתחו שקיהם עד היותם עם אביהם ואולי היו האחרים לוקחים תבן לחמוריהם וזה לא הי' לו חמורו חזק הוצרך ליתן לו מספוא. ואונקלוס תרגם אמתחת טוענא ורוצה לומר כי כלל משא נקראת אמתחת והי' לכל אחד שק גדול וכמה קטנים להשוות המשא ואירע לאחד שמצא כספו באותו שק שפתח ולא אירע לאחרים עד היותם עם אביהם. והנכון בעיני כי אמתחת הוא שק גדול ויש לו ב' צדדים ושם לכלם הכסף באחד מן הצדדים ואירע לאחד שפתח הצד שהי' בו הכסף ונקראת אמתחת שהוא נמתח לצדדין. וי"מ שזה האחד הי' נותן מספוא לכל החמורים: וא"א הרא"ש זצ"ל אמר כי זה האחד הוא לוי ולפי שהי' מנהיג ב' חמורים שלו ושל שמעון הוא מצא הכסף כי הי' למטה בשולי האמתחת והאחרים לא הגיעו עדיין למטה והוא שהוצרך להאכיל הגיע למטה. ור' אברהם כתב כי זה האחד הוא ראובן כי הבכור הוא כמו אחד בחשבון:
קריאה במקור
הטור הארוך · בראשית · פרק 42 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e