ובני ישראל עשו כאשר צוה ה' את משה. כתב הרמב"ן דורש בת"כ כאשר צוה אף לסמיכה ולדחייה ולתלייה וללא תלין. ור' אברהם כתב שעשו מאותו היום והלאה כמשפט הזה. ואינו נכון שיהא הכתוב על העתיד. ופשוטו וירגמו אותו אבן כי עשו בני ישראל כאשר צוה ה' את משה כי כן דרך לכפול בכל השומרים מצות השם כמו שכתוב בפרשת פסח ובפרשת הפקודים ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו. והנכון בעיני מפני שפרט תחלה בסקילה ואחרי כן חזר לומר ובני ישראל עשו שפירש הכתוב לומר כי כאשר דבר משה אל בני ישראל הוציאו מיד המקלל ורגמו אותו ועשו כן כל בני ישראל לשמור ולעשות כאשר צוה ה' את משה לא לשנאת בן המצרי שנצה עם הישראלי אלא לבער הפגום מתוכם:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 24 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e