הטור הארוך · שמות · פרק 3 · פסוק 13

ואמרו לי מה שמו. כתב הרמב"ן הפסוק הזה אומר לך דורשני כי לא יתכן שאמר משה מה שמך מה אומר אליהם להיות אומר להם אות שיאמינו בו כי שאלת שמו ואמירתו להם אינה אות שיאמינו בו למי שלא יאמין בו תחלה כי מה ראייה יש שיאמינו לדבריו בהודיעו להם שמו והנה אחרי שהודיע השם הגדול אומר והם לא יאמינו בו. ור' אברהם אמר כי שאלו מה שמו משמותיו יאמר לישראל כי באל שדי לא יעשו אותות רק בשם הגדול. ולא נראו דבריו כי עדיין לא נאמר למשה שיעשה אותות ומופתים במצרים אלא שיוציאם ממצרים ויעלם אל ארץ טובה ובשם אל שדי יכול להוציאם ולנצח העמים ובזה השם נצח אברהם לבדו המלכים ועוד כי יעקב אמר והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם ויוסף אמר פקוד יפקד אלהים אתכם והנה הפקידה באלהים אלא כך הוא הענין שמשה ודאי בעת ההוא הי' אב בחכמה וגדול במעלת הנבואה וביקש לידע באיזה מדה הוא שלוח אליהם ואמר הנה ישאלוני על שליחותי כי הוא במדת אל שדי שעמדה לאבות או במדת רחמים עליונית שיעשה בה אותות ומופתים וזה שאל מפני שאמר לו אנכי אלהי אביך ולא פי' לו שם משמותיו הקדושים ושמע משה שהבטיחו על מעמד הר סיני ומתן תורה וידע כי התורה לא תנתן באל שדי הנזכר באבות רק בשם הגדול שבו הי' העולם ועל זה שאל מה אומר אליהם שאגיד להם שם המורה הוראה שלימה על המציאות ועל ההשגחה והשיבו אהי' אשר אהי' פי' אין צריך לראיי' אחרת אלא על השגחתי רק כי אהי' עמך ועמהם בכל צרתם כמו שדרשו אהי' עמהם בצרה זו ובצרה אחרת שבכל צרתם יקראוני ואענה הוא ראיי' גדולה כי יש אלהים שופטים בארץ והשיבו משה די' לצרה בשעתה ואז אמר אהי' שלחני אליכם פי' שיאמר להם השם של ד' אותיות ואמר ג' פעמים אהי' כי הוא הוה והי' ועתיד להיות ואמר שלשתן בלשון הזה כי אין חליפות וצבא עמו כי לא עברו מימיו כלום לפיכך נקראו כל הזמנים אצלו בשם אחד מורה על ענין המציאות. וי"מ אהי' אשר אהי' פי' תאמר להם כביכול שאני בצער כאשר הם ועל כן נגליתי לך בסנה כאשר דרשו וזה אהי' עמהם כאשר הם היום וכאשר תאמר להם כך מיד יאמינו לך וזה תשובה מה ששאל מה יאמר להם כדי שיאמינו. ד"א לפי ששאל לו שמו אמר אין לשמי קביעות ישתנה לפי המדה וזהו אהי' אשר אהי' אתהוה לפי מה שיהי' הענין אבל תאמר להם אהי' שלחני אליכם שאע"פ כן שאני משתנה לפי המדה ההויה אחת היא. וי"מ לפי הפשט בשביל ששאל מה אומר אליהם השיבו מה הם חוששין אהי' מי שאהי' רק שאצילם: