כי יהיה ריב בין אנשים. כתב הרמב"ן על דרך קבלת רבותי' שהמלקות הוא בחייבי לאוין מה ענין לו בריב אשר בין שני אנשים גם האוכל נבילה בביתו או בא על אחת מכל העריות לוקה וכן כל שאר הלאוין ועוד מה טעם והצדיקו את הצדיק. לפי' דרשוהו בעדים זוממין ופי' הפסוק כאשר יהיה בין שני אנשים ריב ונגשו אל המשפט ושפטום על פי שני עדים ואחר כך יצדיקו הצדיק וירשיעו הרשע שלא כמשפט הראשון אלא על פי עדים אחרים שמזימין אלו והיה אם בן הכות הרשע שלא נוכל לקיים בהן ועשיתם לו כאשר זמם כגון שהעידו עליו שהוא בן גרושה או בן חלוצה או שהעידו עליו שעבר על אחד מהלאוין ילקה ארבעים. ויתכן לפרש שיהיה ריב בין אנשים על ידי כן ילקה כגון שחבל בו בפחות משוה פרוטה או שקילל את חברו בשם או שמשכן אותו בדברים שעושין בהם אוכל נפש ודיבר הכתוב בהווה כי בעל הריב יגישנו לב"ד ועל ידו לוקה. וטעם הארבעים על פי הדרש לפי שעבר על התורה שניתנה למ' יום וגרם מיתה לעצמו שנוצר למ' יום לפי' ילקה ויצא ידי עונשו:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 25 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e