הטור הארוך · שמות · פרק 8 · פסוק 15

ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים הוא. כתב ר' אברהם בשביל שעשו כמעשה אהרן בתנין ודם וצפרדע ולא יכלו עתה לעשות אמרו לפרע' שלא באה המכה על ידי אהרן בעבור ישראל רק מכת אלהים היא כפי מערכת הכובבים כי פרעה לא כיחש הבורא רק השם שהזכיר לו משה והביא ראי' שלא אמרו אצבע ה' אלהים שהוא אלקי ישראל כאשר אמר פרעה במכת הצפרדעים העתירו אל ה' ועוד הביא ראיי' כי משה לפרעה דבר מכת היאור ולא הזכיר לו תחלה מכת הכנים. וכתב הרמב"ן כי אין דבריו נכונים כי המקרה אינו נקרא אצבע אלהים רק המכה אשר באה מאתו בעונש היא נקראת יד ואצבע כדכתיב לא ידו נגעה בנו וירא ישראל את היד הגדולה ומה שלא אמרו ה' כי פרעה ועבדיו לא יזכירו השם המיוחד רק בדברם עם משה בעבור שהוא מזכירנו להם ומה שאמר שלא הודיעו מכת הכנים ודאי לפני פרעה הכה אהרן לעפר הארץ כאשר זרק משה פיח הכבשן לפניו אלא שלא התרה בו תחלה אבל הענין כפשטי' בעבור שהזכירו החרטומים שהיתה מכה מאת השם הודו במעשה אהרן ועל כן לא קראו להם מכאן ואילך כי לא עמדו אחרי כן החרטומים לפני משה במכת הערוב ולא בשאר המכות אע"פ שהתרה בהם תחלה וכדי למעט הענין אמרו אצבע אלהיה ולא אמרו יד ה'. ומה שכתוב במכת שחין ולא יכלו לעמוד לפני משה לא שבאו לעמוד לפניו לעשות שחין אלא בשביל שאמר ויחזק ה' את לב פרעה הזכיר תחלה שלא היה אדם יכול לעמוד לפניו שיחזק לבו ולכך נרפה לבו אלא שה' חזקו: