כי גלה כנף אביו. כתב הרמב"ן לא אמר ערות אביו אלא כנף אביו דרך כבוד לאביו. למעלה כשהזהיר על העריות אמר גלה ערות אביו שכיון שחייב עונש גדול מיתה או כרת הוצרך להזכיר הרעה שעשה על כן הזכיר הערוה אבל בכאן די להזכיר כי גלה כנף אביו כי בגלוי כנף אביו לבד מחוייב כי מקלה את כבודו וכן לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו דרך כבוד שלא יקרב אליה כי אין ראוי לגלות כנפו אשר פורש על אשה דרך חופה כטעם ופרשת כנפיך על אמתך. כתב ר' אברהם טעם להזכיר אלו י"א עבירות בעבור שיוכל לעשותם בסתר וראייה ושם בסתר כי אם יעשה בגלוי יומת וכן מכה רעהו בסתר והחל מהעיקר שהוא בינו ובין בוראו ואחר כך בינו ובין אבותיו כי מי יודע אם יקלה אותם. ומסיג גבול רעהו כי הוא דבר סתר. ומשגה עור כי לא יוכל לפרסם מי השגהו. ומטה משפט גר ויתום כי אין עוזר להם. והזהיר גר כי אם יטה דין אחרים יערערו עליו ויפרסמוהו והגר והיתום והאלמנה אין להם כח וכן השוכב עם אשת אביו ואחותו וחותנתו איננו נחשד להתייחד עמהם על כן הוא דבר נסתר ואין כן שאר העבירות. ועם בהמה זכר ונקיבה כי אין להם פה שתזעק ותערער:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 27 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e