קריאה במקור

הטור הארוך · שמות · פרק 22 · פסוק 23

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
והיו נשיכם אלמנות. בעונש האלמנה וצעקתה:
2
ובניכם יתומים. בעונש היתום. ואין זה כשאר חייבי מיתות בידי שמים שנאמר בהם ומתו בו כי יחללוהו על כן לא מנוהו בסנהדרין עם אלו שבמיתה אלא עונשו שיהרג במלחמה או בחרב אויב:
3
אם ענה תענה אותו. פי' רש"י גזם ולא פירש עונשו והא דכתיב בתרי' והרגתי אתכם וגו' זהו עונשו של הצועק אבל עונש על מי שאינו צועק לא פי' כלום. והרמב"ן כתב ואינו נכון ופי' הוא כי במקום אם יצעק אלי מיד אשמע צעקתו וכפל הלשון לחזק הענין לומר כי מיד בצעקה כל דהו אשמע צעקתו והטעם אתה לוחצו בעבור שאין לו עוזרים הנה נענה יותר מכל כי שאר אנשים יטרחו לבקש עוזרים ואולי לא ימצאו וזה בצעקתו בלבד נושע בה' וינקום ממך:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e