וביום השביעי עצרת לה' אלהיך לא תעשה מלאכה. כתב הרמב"ן לא הזכיר איסור מלאכה ביום הראשון ולא הזכירה גם כן בחג השבועות ובחג הסוכות וכן לא הזכיר מצות לולב ולא מצות זכרון ויום העשור והטעם הוא כי לא בא עתה רק להזהיר בראייה ובשמחה שחייבים כל ישראל ללכת בג' רגלים האלה אל המקום אשר יבחר ולחוג שם איש כמתנת ידו והוסיף וביום השביעי עצרת פי' ששת ימים תאכל מצות והשביעי עוד אליהם פי' שיהיו נעצרים לפניו לאכול מצות ובעבור שאמר עצרת היא והיה במשמע להיותו נעצר על אכילת מצה בלבד כימים אשר לפניו הוצרך להזהיר שלא תעשה וכן אמר בשמיני של חג בת"כ בפ' המועדות שבעת ימים תקריבו אשה לה' ביום השמיני וגו' והקרבתם אשה לה' עצרת היא כל מלאכת עבודה לא תעשו לומר שהוא נעצר על הימים הראשוני' בהקרבת אשה והוא אסור בעשיית מלאכת עבודה:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 16 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e