וישמע ישראל. פי' הרמב"ן סיפר הכתוב ענותנותו ששמע שחילל בנו יצועיו ולא צוה שיוציאוהו מביתו מלפני פניו ולא ינחל עמהם אלא שמנאו עמהם ויהיו שנים עשר ולא עוד אלא שמנאו ראשון וע"כ עשה משתי פרשיות פסוק אחד אע"פ שהוא תחלת הענין שבא למנות השבטים משנולדו כלם רמז כי ראובן לא נדחה בשביל מעשיו שעשה. ועל דרך הפשט יתכן שבלבל ראובן יצועי בלהה מפחדו שלא תלד ליעקב עוד כי הוא הבכור וחשב לקחת ב' חלקים ויפסיד יותר משאר האחים ולא פחד מאמו כי זקנה הית' ואולי זלפה מתה או חשש לכבוד אמו בעבור היותה שפחתה ולכן נטלה ממנו הבכורה מדה כנגד מדה ופי' ויהיו בני יעקב שנים עשר כי לא הוליד אחרי כן. וי"מ וילך ראובן וישכב את בלהה הרי שהפסיד יעקב רחל ובלהה ואין לחוש כי היו בניו שנים עשר וכבר הוליד כל בניו. וי"מ ויהיו בני יעקב שנים עשר אבל מתחלה היו י"ג שהי' ראובן בכור וחשוב כב' וניטלה הבכורה ממנו עתה. וה"ר יהודה חסיד פי' ויהי בשכון ישראל במקום ההוא וילך ראובן פי' שהלך לו וברח משם ולמה וישכב את בלהה פלגש אביו שרצה אביו לשכב עמה וע"ז נתקנא ראובן וברח וישמע ישראל שבשביל זה ברח ראובן ועשה מטתו באהל לאה ואז חזר ראובן ויהיו בני יעקב שנים עשר כבתחלה. וי"מ וישכב את בלהה ולא כתיב עם בלהה אלא שעשה מטתו אצל מטתה למנוע לאביו מלבוא אליה וזהו שאמר אז חללת יצועי עלה ולא אמר מטתי אלא יעקב הציע המטה וראובן בלבלה:
קריאה במקור
הטור הארוך · בראשית · פרק 35 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e