כי יקח איש אשה. כתב הרמב"ן פי' הפרשה כאשר יקח איש אשה בלקוחי התורה שהן קידושי כסף ולאחר זמן בא אליה וטען שלא מצא לה בתולי' ובא להפסידה שהוא טוען שקדשה בחזקת בתולה וזנתה תחתיו ולפיכך אמר הכתוב ואם אמת היה הדבר וסקלוה שאם לא היתה ארוסה לא היתה נסקלת ולפי שכבר פירש שארוסה בסקילה ולא פנויה לא הוצרך לפרש ואם אמת היה הדבר שזינתה באירוסיה וברצונה וסקלוה ואמר ברמז כי נבלה עשתה בישראל לזנות בית אביה והנבלה היא שעשתה כן ברצונה ולזנות היינו שהיא ארוסה שזינתה מתחת בעלה כי פנוי' אינה נקראת זונה:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 22 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e