על משענתו. פירש"י על בוריו פי' שאינו צריך למשענת אחרת להשען על אחר כדרך החולים אלא על משענתו. והרמב"ן כתב ונ"ל כפשטי' שאם ילך אפי' על משענתו כדרך החולים ונקה המכה ודבר הכתוב בהווה פי' המוכים שנפלו למשכב לא ילכו בחוץ עד שתחי' המכה ויצאו מידי סכנה שאם פשע אחר כך ומת בחולשתו לא ימות זה ומיהו דוקא שהלך בחוץ כדכתיב והתהלך בחוץ אבל אם בביתו הלך על משענתו לא נקה המכה:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 21 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רק שבתו יתן ורפא ירפא. ולא אמר רפואותיו יתן לומר שיתן השכר לרופאים והם ירפאוהו ולא יוכל לתבוע שיתנו לו השכר ויעשה בו דברים אחרים רק ירפא בו על כל פנים. ורבותינו דרשו מורפא ירפא מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות ולא אמרינן רחמנא מחי והוא מסי ומקשינן פשיטא דמלא תעמוד על דם רעך נפק' שאם יראה חבירו טובע בנהר או לסטים באים עליו שחייב להצילו ולא אמרינן רחמנא אייתי' עליה והוא מציל לי' ומפרשי' מכאן שניתן רשות לרפאות ולא חיישינן שמא יהרגנו על ידי סם או משקה שיתן לו. וי"מ שניתן רשות לרופא לקבל שכר על רפואתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e