וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל. פי' הרמב"ן בשביל שהפרשיות של מעלה הם בענין הקרבנות והמומין הזכיר בהם לאהרן ובניו אבל בכאן שדיבר בענין המועדים דבר לכולם כאחד ולא ייחד אהרן ובניו מפני שהאזהרה בכולם שוה כי עיקר הפרשיות לשבות בשבתות ובמועדים ולקראותם מקרא קודש ולא נזכר בהן מן הקרבנות אלא העומר ושתי הלחם שהם הגורם. ופרשת עיקר הקרבנות ביום הכיפורים (באחרי מות ?) ולכך נאמר שם דבר אל אהרן אחיך. ומה שאמר בפרשת המומין וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל בני ישראל אע"פ שלא נצטוה אלא לאהרן איש מזרעך לדורותם מפני שאדם מכסה על מומיו וגם שאינו רוצה ליפסל מן הכהונה ע"כ הזהיר ב"ד בענין הזה. ואונקלוס שתרגם ומליל משה ית סדר מועדי דה' ית בני ישראל ואליפינון כיוון למה שדרשו רבותינו מכאן שהיה משה אומר לישראל הלכות הפסח בפסח והלכות עצרת בעצרת והלכות החג בחג בלשון שהוא שומע בו בלשון אומר להם כל הפרשיות. והנראה עוד מדעתו לרמוז שלמדם סדר המועדות בתיקוני העיבור הנמסר לו על פה בסיני ונרמז באשר תקראו אותם מקראי קודש והוא לימדם על פה כל הסדר המקובל בסוד העיבור:
קריאה במקור
הטור הארוך · ויקרא · פרק 23 · פסוק 44
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e