גם מתמול גם משלשום. למדנו שכל ז' הימים הי' הקב"ה מפתהו. ועל דרך הפשט אמר אני כבד פה גם מתמול פי' מנעורי אני כבד פה ואף כי עתה שאני זקן וגם מאז דברך אל עבדיך שציויתנו לילך בשליחותך לדבר לפני מלכים ואיך אדבר עמו בכבידות ויתחלל שם שמים כי יאמר אילו היית שלוחו למה לא תיקן לשונך ומשה מרוב חפצו שלא הי' רוצה לילך לא התפלל שיסיר ממנו כבדות פה אלא טען שלא הי' ראוי לילך כיון שהי כבד פה והקב"ה לא רצה לרפאתו כיון שלא התפלל לו אלא אמר לו שילך והוא יהי' עם פיהו שידבר נכוחות לפני פרעה והנה הי' הנס כפול שהי' כבד פה ובדברו לפני פרעה היו דבריו נכוחים. י"מ שלא רפאהו בשביל שהי' ערלת פיו ע"י נס שאירע לו עם פרעה כאשר אמרו רבותינו. וי"מ שזה הי' חרון אף שחרה בו שלא רצה לרפאתו ושלחו בעל כרחו שאלמלא השיבו שלח נא ביד תשלח הי' מרפאהו:
קריאה במקור
הטור הארוך · שמות · פרק 4 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e