הבה לי בנים. פי' שיתפלל עליה ואם אין מתה אנכי פירש"י שמי שאין לו בני' חשוב כמת. וכתב הרמב"ן ואני תמיה וכי על זה חרה אפו של יעקב ואמר התחת אלקים אנכי וכי אין דרך להתפלל אפי' על הנכריות שיפקדו ולמה אמר לה אבא לא היו לו בנים ואני יש לי בנים ואין לי להתפלל עליך ועל דרך הפשט אמרה שיתן לה בנים על כל פנים ובאמת דעתה שיתפלל עליה עד שיהיו לה בנים על כל פנים ואם אין תמית עצמה מפני הצער ובזה דברה שלא כהוגן בקנאתה לאחותה וחשבה כי באהבתו אותה יתענה וילבש שק ואפר ויתפלל עד שיהיו לה בנים כדי שלא תמות בצערה וחרה ליעקב שאין תפלת הצדיקים בידם שתשמע על כל פנים ובעבור שדברה כדרך געגועי נשים האהובות להפחידו במיתתה חרה אפו ואמר שאינו במקום האלקים לפקוד העקרות על כל פנים ואינו חושש כי ממנה מנע פרי בטן ולא ממנו ואמר כן כדי לייסרה ולהכלימה וכשראתה שלא תוכל על תפלת יעקב התפללה לעצמה וזהו וישמע אליה אלקים:
קריאה במקור
הטור הארוך · בראשית · פרק 30 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e