סורר ומורה. כתב הרמב"ן יש בו שני עונשין האחד שהוא מקלה אביו ואמו והשני שהוא זולל וסובא ונצטוינו להיותינו קדושים ומ"מ אין בו חטא משפט מות אלא שנהרג על שם סופו. יש מקשים כיון שעתה הוא צדיק למה הוא נידון על שם סופו שאין דנין האדם אלא לפי מעשיו באותה שעה כמו שדרשו על ישמעאל שקיטרגו עליו מי שעתיד להמית בנך בצמא אתה מעלה לו הבאר אמר להן הב"ה עתה הוא צדיק או רשע וכו'. ונ"ל שאינו קשה שישמעאל לפי מה שחטא אחר כן לא הי' חייב מיתה שלא המיתן בידים הילכך כיון שבאותה שעה הי' צדיק דנהו כפי אותה שעה אבל בן סורר ומורה כיון שלפי מעשיו שלאחר כן יתחייב מיתה ועל כל פנים ימות חייב ולא שיהא מוכרח לכך כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ומ"מ קמי שמיא גליא סוף דעתו של אדם מה יהיה אף כי הוא ביד האדם ועל כן אמרה תורה מוטב ימות זכאי ואל ימות חייב:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 21 · פסוק 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e