בנים אתם לד' אלהיכם. בשביל שאמר בכהנים לא יקרחו קרחה בראשם ובבשרם לא ישרטו שרטת ביאר עתה לומר לא בעבור מעלת הכהנים לבד אסור לפי שהם קדושים לאלהיכם אלא כלכם קדושים ובנים לה' כמו הכהנים לכן השמרו גם כן במצוה ההיא כמותם. ועל דעת רבותי' שניהם לא אסר אלא על מת. ויתכן שאסר תחלה בכהנים לפי שאם הכהן מקורח ומגודד אינו ראוי לעבודה וכאן הוסיף לאסור בכל ישראל. ורש"י פי' לפי שאתם בניו של מקום אחם ראוים להיות נאים ולא גדודים ומקורחים. וכתב הרמב"ן איננו נכון שאם כן תהיה המצוה גם שלא על המת. ור' אברהם כתב לאחר שתדעו שאתם בנים לשם והוא אוהב אתכם יותר מהאב לבנו לא תתגודדו על כל מה שיעשה כי כל מה שעשה לטוב הוא ואם לא תבינוהו כאשר לא יבינו הבנים הקטנים מעשה אביהם רק יסמכו עליו:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 14 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e