לא אכלתי באוני ממנו. פי' הרמב"ן אע"פי שהוידוי הוא בכל המעשרות כמו שדרשו מריבוי הפסוק לא אכלתי באוני ממנו חוזר על ההקדש לבדו כמו מעשר שני ונטע רבעי והם שאסורין באוני ובטומאה:
קריאה במקור
הטור הארוך · דברים · פרק 26 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא נתתי ממנו למת. פירש"י לקנות לו ארון ותכריכין. והקשה הרמב"ן שאפילו לחי נמי אסור שמעשר שני אין מחללין אותו חוץ לירושלים אלא על כסף צורה ובירושלים יתן הכסף על דבר הראוי לאכילה בקר וצאן ויין ושכר. והרמב"ם פי' שהוא כינוי שלא נתתי ממנו אלא לצרכי אכילה ושתייה ולא למת פי' דבר שלא יחיה בו האדם. וי"מ שהוא מתודה שלא נתן ממנו ארון ותכריכין אפילו למת שהוא מצוה וכ"ש לחי לקנות לו חלוק וטלית:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e