הצאן ובקר ישחט להם. כתב הרמב"ן ודאי פשט הפסוק כר' עקיבא שאמר דברים ככתבן מי מספיק להם והוא דעתו של אונקלוס אבל הענין עצמו תימ' כמו שאמר ר' שמעון מי שכתוב בו בכל ביתי נאמן הוא יאמר מי מספיק להם ועוד שכבר ראו נפלאות גדולות מאלה. ור' אברהם תירץ כי משה היה חושב שלא יחדש השם אות ומופת כי אם להצדיק נביאו. וגם זה אינו נכון בעיני שכזה עשה להם בשליו הראשון וכן במים ומן שכולם על תלונתם נתן להם. והנכון בעיני כי כאשר יעשה השם אותות ומופתים לישראל כולם לטוב להם זולתי כאשר יצא הקצף על עוברי רצונו שעושה עמהם באף ובמדת הדין לרעה גמורה והנה אין בנסים רק טובה שלימ' ברחמים או נקמה במדת הדין אבל כשאמר לו שיתן להם בשר שיהיה לזרא ידע משה שלא יהיה אות מאת השם כאשר נתן להם לחם מן השמים כענין שאמרו חכמים אין דבר טמא יורד מן השמים ועוד כי כל הנסים הודיע אותם תחלה למשה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים הנני עומד לפניך שם על הצור אבל כאן שאמר לו ואל העם תאמר התקדשו למחר ולא הודיעו הבין משה שלא יהיה בנס מאתו ועל כן שאל בתמיהא מה יעשה להם כי בדרך הארץ הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם מכל סביבותיהם לא יספיק להם ואם יאסוף להם כל דגי הים אשר במקום ההוא הקרוב לא יספיק להם והשם השיבו כי אין יד השם קצרה לתת להם שאלתם גם בדרך המקרים וזה טעם היקרך דברי אם לא ואמר היד השם כלשון ויין מלכות רב כיד המלך ולא אמר היפלא ממני כל דבר כי לא יעשה זה במופת וכן היה שנסע רוח מאת השם כמנהגו של עולם לא רוח ים ולא רוח קדים עזה כאשר יזכיר במופתים אבל רוח סתם כנהוגים:
קריאה במקור
הטור הארוך · במדבר · פרק 11 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Perush al ha-Torah, Hanover, 1838
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001935796
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1cbde8ca55fe339a193872a00ed258fc02333c7c443a9acde31b02448481663e